פוסט// טראומה

שאלי שרופה באש כרזות כאב על קורבנות הטבח והחטופים של 7.10 שמחת תורה תשפ"ג שנעשו בשיתוף דמעות עם חברתי ציפי ארנטרוי ילד תם ילדות ורוגע איך זה מתכתב עם דם, ורוע? ביטוי לכאב, בלי מילים עם מילים וחלקיהם. קשר דם משפחה וחיים, אהבה של הורים וקשר דם. שבמותם- השאירו חלל, ואינם. מי יוכל להכיל לב […]

גלות

דמעה ועוד דמעה ועוד אחת, שנה ועוד שנה בחשכת. גלות. חורבן. כליון כמעט. אדם. עיירה. מתי מעט. ארוכה, לא רואים הסוף, סדוקה. כמה שברים לאסוף. אלף כמעט אלפיים. אינסוף אבא, הגיע זמן חשוף.